מה בעצם אני מלמדת בסדנאות של "דרך הנקודות"

עודכן ב: 6 דצמ 2020

את הפוסט הזה התחלתי לכתוב בראשי בעקבות טלפון מאישה אחת שמעולם לא פגשתי.

היא התקשרה כדי להתעניין באחת מהסדנאות שאני מקיימת מפעם לפעם בסטודיו שלי אבל הזהירה אותי שהיא כבר מנקדת תקופה ארוכה ויש לה רקורד מרשים כמורה לאמנות וכיוצרת - ובכל זאת היא שוקלת לבוא לסדנא שלי. "תאמרי לי בבקשה", היא פנתה אלי מבלי להתמהמה, "במה תוכלי לחדש לי? כלומר, מה בעצם אוכל ללמוד ממך"?


השאלה שלה, הכה ישירה, הפתיעה והצחיקה אותי בו זמנית ואולי אפילו קצת הלחיצה.

באמת, מה אוכל לתרום לך, תהיתי בליבי, אני לא יודעת... אז מרוב שלא ידעתי מה לומר: שתקתי והמשכתי להקשיב לה, להתקרב אל עולמה. אט אט זיהיתי, את הדבר שבו, אולי, כך קיוותי, אוכל לעזור לה.


ונחשו מה - זה בכלל לא היה קשור לנקודות


דברים שלמדתי דרך הנקודות


אפשר להגיד שהשם שבחרתי לעסק שלי: "דרך הנקודות", מרמז על כך שמבחינתי, הנקודות הן (רק) כלי, אמצעי, דרכו אני מגיעה אל חוויה עמוקה ומלמדת בהרבה. מצאתי שזו דרך נפלאה, ססגונית ויצירתית ללמוד את עצמי. לשהות (ולעיתים להשתאות) לצד כל הקולות שמתיישבים איתי בבואי ליצור.


יכול להיות שזה קורה בעצם עם כל כלי יצירה שהוא, אבל לי זה קרה עם היצירה בנקודות: השקט שהתאפשר לי דרכה הראה לי רבות על הדפוסים שחיים בי, ומגבילים אותי. הראה לי גם הרבה על הכוחות שלי ועל הדברים שיכולים להתאפשר לי שאני מסכימה להקשיב מבלי לנקוט עמדה.


ואולי זו הסיבה שאני כה להוטה לחלוק את הדרך הזו גם אתכם.


1. להאט את הקצב -

אי אפשר ליצור בנקודות מהר. כדי שהנקודות יהיו עגולות, מלאות ויפות, כדי שיונחו במקום הנכון - יש להוריד הילוך, לשוקע מעט, להאט. לפתע, גם הנשימה מתאפשרת. וגם הנוכחות.


2. להבחין בנוכחות הדוממת - של המבקר הפנימי - והקולות שלא מרשים שלנו


בכל אחד מאיתנו חיים הקולות הללו שנועדו לשמור עלינו, להגן עלינו מפני סכנה ולהבטיח שנהיה אהובים ובטוחים - עם השנים הם הפכו לנו ל"עור שני", קרובים אלינו כל כך, עד שהתבלבלנו לחשוב עליהם כעל "אנחנו". הכוונה כמובן לקולות של המבקר הפנימי, או הטורף הפנימי, או האגו (אסכולות ריפוי שונות מכנות את הישות הזו בשמות שונים).


הקול של המבקר הפנימי יגיד לנו במקרים קיצוניים שאין טעם שננסה לצור כי ממילא "זה לא יצא מספיק טוב", או כי "אין לנו את זה", או "שאנחנו לא טובים/ מדוייקים/ בעלי דמיון/ מוכשרים מספיק (אל תמחקו את המיותר, להיפך! תוסיפו את הניואנס שלכם). מנגד, יכול הקול של המבקר להישמע קליל לכאורה ולעודד אותנו לצור מתוך חוסר אכפתיות (כי מה זה כבר משנה!) או למהר אותנו להגיע לקו הגמר ולעמוד כבר עם תוצר, כלשהו, העיקר לגמור עם זה ולסמן וי...


הקול של המבקר יעמוד אל מול היצירה המפ